מתוך: “מצווה ולב” / הרב אלימלך בר-שאול

שתי לידות לו לאדם:
אחת- בעל כורחו ואחת- מדעתו;
אחת- על ידי אחרים ואחת- על ידי עצמו.
ראשונה- לקתה בחבלי לידה,
שנייה- נתברכה בחבלי יצירה.
ראשונה- מאורע לשעתה,
שנייה-נמשכת כל ימי חייו של אדם.
ראשונה- עיקרה לידת הגוף,
שנייה- כולה לידת נשמה.
ראשונה- יציאתו מבטן אימו לאוויר העולם,
שנייה- נתגלית מהיותו.

כל עונה מביאה איתה את התוצר שהוא פרי האנרגיה שלה.
האביב – פריחה
הקיץ – את הזמן לים
הסתיו את השלכת והחורף את ההתכרבלות.
כל חודש מביא איתו את הייחודיות שלו
בתשרי נותן הדקל פרי שחום נחמד
בחשוון יורד יורה
בכסליו נרקיס מופיע ליום אחד
העת הזו של תקופת החגים היא עת רצון.

ראש השנה ויום הכיפורים שלאחריו מלמדים אותנו תרבות של רצון ובחירה ותשובה.
ההזדמנות לשוב לרגע הבריאה שלנו, ללידה שלנו, בו היינו מחוברים ב – 100% לטבע האישי שלנו, להיזכר ולהתחיל מבראשית.
התשובה היא הזכות לשוב uלברר מחדש את הרצון כל פעם מחדש, להיטען באנרגיות הבריאה שנוכחות עכשיו באויר ולתקן.

שנה טובה מלאה ברכה, רצון טוב ועשיה,

נטע