“בניין הופך לבית
רק כשהרוח מתחזקת בו,
הנפש נרגעת והגוף מתחדש.”
צ’או-שיו צ’ןזהו סיפור על משפחה, אם ושלושת ילדיה. האב נהרג במלחמה כשלוש שנים לפני השיפוץ. האווירה בבית היתה מתוחה. הבית היה מבולגן, כל פינה הפכה ל”מחסן”. חדר השינה של האם הפך לחדר הכביסה. התחושה הכללית היתה של חוסר סדר פנימי וחיצוני, בלבול, תסכול ועצבנות.
לאם, היה קשה עם הבלגן, “יש צונאמי בבית” תיארה, אך לא הצליחה לשאוב כוחות לסדרו. הקשר בין הבית לגינה היה חשוב עבורה ועבור הילדים, אך הגינה לא טופחה. היא ביקשה את ביתה כמבצרה, היא ביקשה לעצמה בית שייתן לה כוח ותמיכה, “בית שהכי רוצים להגיע אליו בסוף היום…”

בית כמקום מאפשר
כחלק מתהליך העיצוב, אני עושה מפות אסטרולוגיות לבני הבית בשיטת “ארבעת עמודי הגורל” – שיטה סינית לניתוח אסטרולוגי. מתוך הניתוח, הבנתי את הצורך העמוק של האם בבית תומך. ראיתי אישה חברותית, עם יכולות ביטוי מדהימות, הן באופן הדיבור והן ביצירתיות שופעת. היא חיה בתחושת הישרדות, ועל כן זקוקה ליציבות, לתחושה חזקה של בית, למשפחה ולשורשים, ומתוך המרחב הזה תוכל להתפרע ביצירתיות מחשבתית.הבת הבכורה, התגלתה כאוהבת חברה, ילדה חזקה עם כישורים אמנותיים גבוהים, בעלת יכולות מנהיגות, מסירות ואמינות. הבת, בעלת עקרונות שלעתים מקבעים אותה בתוך עולמה. נוטה לריחוק מחברה, לבדידות וביקורתיות. זקוקה לחדר עם רכות וגמישות.הבן האמצעי מבורך בחוכמה וחשיבה מקורית. יצירתי מאוד, בעל כריזמה סוחפת, פתיחות מחשבתית וזרימה. יכולות הזרימה שלו לעתים הן “עקב אכילס” עבורו מכיוון שנסחף עם הזרם ומוצף רגשית. היה זקוק לחדר שיעודד אותו ליצירה ואיזון.

הבן הצעיר, זקוק להרבה תשומת לב, לתמיכה ולתחושת שייכות. אינטליגנט, אינטלקטואל ובעל גמישות. אמנות טובה לו כדרך לביטוי עצמי. זקוק לחדר שייתן לו חיבוק.

אנרגית אביב- כדי להתחיל מבראשית
הוסכם שהקונספט החווייתי של הבית יהיה: בית כמקום מאפשר. בית שיאפשר להם לבטא אהבה, שמחה, כעס, תסכול ועצב, צחוק ובכי ממקום מקבל ומחבק, ללא כל שיפוט. בית שיעניק להם חום, משפחתיות לצד פרטיות. תחושת “אביב”, שתאפשר לחזור לחיים ולהתחיל מבראשית.
אבחון זרימת הצ’י בבית ואיכותו בעזרת נוסחת “FLYING STAR ” (נוסחה מתקדמת בפנג שואי, בעזרתה ניתן להעריך מה יחושו אנשים בבית) הסבירה את תחושת המשפחה.

חישוב מסלול מחדש
הכניסה ממנה נהגו בני הבית להיכנס, הפכה את הבית לצר וארוך, כמו מים הזורמים בנחל אחד מרכזי מהכניסה ויוצאים לגינה. זרימת צ’י שכזו, כמו אומרת לדיירים: “אין בררה, אלו החיים”. כניסה מהדלת הראשית (שלא היתה בשימוש), אף שהפכה את זרימת הצ’י לזרימה נינוחה יותר, היתה מול שיפוע המדרגות מה שגרם ל”רעש” בעיניים ולאי קבלת פנים.
הצ’י (האנרגיה הנותנת את כח החיים), החשוב ביותר לעידן זה, נחסם על ידי קיר ואינו זרם לתוך הבית. כשצ’י זה אינו מגיע הביתה וזרימת הצ’י בבית היא בתוך מסדרון צר וארון, ,התחושה שעולה בבני הבית היא של מחנק, מתח, כמעט כמו תחושה של אין מוצא ואין בחירה.
האנרגיות בקומת הכניסה, עודדו מתח, ויכוחים ושליטה רגשית.

המלצתי להיכנס הביתה מהדלת הראשית, תוך כדי יצירת מבואה. לסגור את החלונות המזרחיים כדי ליצור גב תומך ומכיל לספה בסלון, ובמקומם לפתוח חלונות דרומיים המכניסים את הצ’י החשוב בעידן זה.
הסלון, הפך לשתי פינות ישיבה אחת לטלוויזיה ואחת לשיחה וקריאה.

הסלון, הפך לשתי פינות ישיבה אחת לטלוויזיה ואחת לשיחה וקריאה.

בקומה השניה,(ראה שרטוט) אחד מחדרי השינה נפתח היישר למדרגות, מה שנתן תחושה של אי יציבות וחוסר פרטיות. הפינה בסוף המסדרון, הוא מקום שבו צ’י נאגר ונתקע. המיטות בכל חדרי הילדים מוקמו מול הדלת ומתחת לחלונות, ולא תרמו לשינה טובה. חדר השינה של האם נפתח אל המסדרון, ומול המיטה היו הפתחים של חדר הארונות והמקלחת, שלא אפשרו את המנוחה הפיזית והמחשבתית.

מיקומה של הדלת שהיתה מול המדרגות שונה. הקווים האלכסונים, ליד חדרי הילדים יושרו ומיקום המיטות שונה. חדר האם עבר מהפכה. מבואה הפרידה בין החדר לשאר הקומה. פינת המשפחה הוסבה לפינה רכה מלאה בכריות וצבעוניות. שינויים אלו הביאו לזרימת צ’י נינוחה והשפיעו על האוירה והתחושה.

מיקום הריהוט השפיע על תוכנית החשמל. החוטים החשמליים לא עברו ליד ראשי המיטה והתאורה לא מעל הראש. ערכנו את השינויים הנדרשים על מנת לאפשר זאת.

תוכנית הצבע תמכה בקונספט החווייתי והאנרגטי. הבית נצבע בגוני ירוק וחול רך, שמביאים איתם בשורה להתחלה חדשה, רכות ותנועתיות, בשילוב של תחושת “אדמה” המשרה יציבות.

לחדר השינה של האם בחרנו בגוון ורוד מעושן עם שמנת, בשילוב עם ריהוט בסגנון פרובאנס, המעניק חמימות ונוחם וגורם לה לשחרר אנחת רווחה בכל פעם שהיא נכנסת אליו. (זוכרים איך הוא נראה לפני?)

לחדר שינה של הבת הבכורה נבחר טפט ורוד שקוויו עגולים, רכים ומשתנים.
בחדר של הבן האמצעי גוני ירוק- לעידוד היצירתיות.
לבן הצעיר, עיצבנו חדר עם יותר “קרקע”, יציבות וחיבוק. קומת החדרים ומה שביניהם שונו לגמרי וקיבלו אוירה חדשה.בכניסה לבית ובמקלחות, השתמשנו בטקסטורות טיח להאטת זרימת הצ’י ולהכנסת חמימות.

ובסלון הוכנסו כתמי צבע של ירוק עז בשילוב ורוד, כתום ואדום, שיכניסו חיים ושמחה.

שילוב כל אלה יחד, יצר סימפוניה מדהימה, המושפעת מכל הגורמים המשמעותיים בפנג שואי: מזרימת הצ’י, מיקום הפתחים, הרהיטים, הצבעוניות- וכל זאת בהתאמה לצרכים המשפחתיים.

הבית כמו מוזיקה, מתנגן בדיוק בטונים ובסגנון שבני הבית אוהבים. יש מנגינה שונה בכל חדר ויש מנגינה משפחתית לכל המרחב. הם “שומעים” זאת בכל פעם שהם נכנסים לביתם, ובזמן שהותם בו. הם מאושרים. הבית הפך להם למקום מאפשר ומקבל. הם מארחים חברים, אוהבים לשהות בו, לבלות, לשוחח, וכן – גם לבכות.