בספר שמות ישנם מספר פרקים העוסקים בבנית המשכן. בכל פעם שאני נתקלת בפרשות האלו, שלושה דברים תופסים אותי.
האחד: אלהים יורד לפרטי פרטים בהסבר הקמת המשכן. החל ממספר היריעות מהן בונים את המשכן, סוגן, גודלן, הדרך לחבר אותן. צורת קרסי הנחושת, סוגי העצים, הכיוונים ועוד ועוד… ולי תמיד עולה השאלה:
למה אלהים הגדול הזה מתעסק בפרטים הקטנים הללו?

יתכן שלחלק מכן, כמו שקרה לי, מיד תעלה התשובה – “אלהים נמצא בפרטים הקטנים” – נכון, אך אותי היא לא סיפקה.

הדבר השני: ההגדרה של האומנים, האנשים אשר יעשו את המלאכה – אלהים מבקש ממשה את בצלאל (שאני יכולה להעריך שעל שמו בית ספר בצלאל בירושלים) ואהליאב וכל איש ואישה חכמי לב אשר נתן ה’ חכמה ותבונה בהמה לעשות את מלאכת הקודש – האומנים מוגדרים כאנשים אשר יש בם חוכמת לב.

והשלישי: הפתעה לסוף.

התשובות לשלושת אלו, מרכיבות לדעתי את ההגדרה לשאלה, מה הוא אומן?

דיוק בפרטים בונה תמונה גדולה ומושלמת שהפרטים בה-כמה פרדוקסאלי- לא נראים (חישבו למשל על פאזל, על קולאז’). החידוש הוא, שגם לא חשוב שיבחינו בהם אחד לאחד במבט ראשון. מטרת הפרטים ליצור מרחב שמשרה אווירה, שמשדר תחושה. אחרי החוויה הראשונית, תוך כדי שהותנו באותו מרחב, שוקעים הפרטים לאיטם ומתגלים לעינינו הצבעים, הצורות והמרקמים – כך בהדרגה מגלים את עצמם לעיננו פרטי הפרטים.

היכולת לשלב יחד באופן הוליסטי, צבעים, מרקמים, חפצים, דקור, פתחים, קירות, תאורה ושאר מרכיבי המבנה – לכדי דבר מושלם אחד, זו אומנות.
ממש כמו הטבע. יש בו מיני חייתו יער, בעלי כנף, צמחים, עצים, בני אדם, הרים, גבעות, עמקים, צבעים, ריחות, טעמים- והכל מרכיב יצירה מדהימה אחת.

ואת אומנות השילוב הזו יכול ליצור רק אדם שפועל מתוך חכמת הלב– להבדיל מחכמת הראש.
אז מה היא חכמת הלב?
לאדם 4 מרכזי ידע עיקריים:
• הראש – יודע את הרציונל
• הלב – יודע מתוך תחושת חיבה
• הבטן – יודעת מתוך אינטואיציה
• אזור החלציים – ידע מתוך דחפים ותשוקה. זה היצר,הייצריות והיצירתיות.

הראש שואל למה? חוקר, תמיד סקרן ותמיד ספקן, אינו מפסיק להתלבט. יש לו היכולת לנתח ולהסביר דברים. הראש צריך הוכחות כדי להיות בטוח שהוא יודע, הוא צריך לראות במו עיניו ולשמוע במו אוזניו. הידע שלו תלוי בגורמים חיצוניים, שיצדיקו את מחשבתו ואת ידיעתו.
אך הלב שלנו יודע מתוך הרגש, ואינו זקוק להוכחות. כשמרגישים יודעים.
כך גם האינטואיציה והיצירה או ההנעה לפעולה מתוך דחפים– זו היא חוכמה וידיעה פנימית שקשה להתווכח איתה, כי לאדם המרגיש זו האמת לאמיתה, ואין אחרת.אם כך היכולת לדייק בשילוב פרטים שונים באופן שבו הם יוצרים מרחב עם אוירה אחת, הנותן גם מרחב נשימה, קשורה ליכולת שלנו לחוש ולהרגיש.

והנה בא הדבר השלישי:
אחרי 5 פרקים שלמים, בהם מתוארים לפרטי פרטים איך ועם מה להשתמש – כתוב: “ותכל כל עבודת המשכן…” העבודה הסתיימה. אך שימו לב למילה “ותכל” מסתתרת בה משמעות נוספת. ב”תכל” מסתתרת המילה תכלית – כלאמר, חשוב לזכור לשם מה נבנה המשכןומה תכליתו?

כשהעבודה הסתיימה ואנו יודעים מה תכליתה יורד אלהים, “ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה’ מלא את המשכן” ומכניס פנימה רוח ונשמה.

אם כך, מהו בית? מבנה? מקום?
בית, מבנה או מקום – הוא יצירה שיש בה מחכמת הלב,ירידה לפרטים,יש לו תכלית והרבה נשמה.
ואם תרצו – זהו פנג שואי בהגדרה. הכנסת מימד הרוח לתוך הבית.
אותי זה מרגש. זה נותן מימד נוסף למשמעות הבית או סביבת העבודה– הבית הוא המשכן המקודש שלך. לא פחות.