פנג שואי - מרחבים מכניסים חיים

זה התחיל בחלום על מסע עם אחי ז"ל שבסופו הוא אמר לי: "תכתבי ספר" ושוב הפך למלאך.
שנים זה נשאר בגדר אותו חלום, כשמדי פעם הוא צץ לי בזיכרון,
עד המפגש הראשון ללימודי אימון - התחייבתי לפנות להוצאה לאור.
הם סרבו תחילה – אמרו שפנג שואי זה טרנד שחלף מהעולם –
ואני, לא יודעת מאיפה היה לי האומץ או החוצפה להתעקש ולאמר –
"לא, זה לא מה שאתם חושבים. זה לא טרנד, זה יום אחד יהיה חלק בלתי נפרד מכל תכנון
ועיצוב של מבנה פרטי, עסקי או ציבורי."
"...את יודעת מה, תשלחי לי בכתב את מה שאמרת לי עכשיו" – היא אמרה
ואני כלא מאמינה כתבתי את שרק אמרתי וזה היה תחילתו של הוצאת ספר, שעוד לא היה בו כלום, לאור.

הספר הזה מוקדש לכח החיים.
לחיים שמפיחים בנו מערכות היחסים – בינינו לבין האחרים אך בעיקר בינינו לבין המרחבים.

ניתן לרכוש את הספר בחנויות הספרים צומת ספרים, סטימצקי או ישירות דרכי



קוראים כותבים לי

... סיימתי הרגע לקרוא את ספרך המקסים שאליו הגעתי "במקרה" כשחיפשתי בחנות ספר על משמעות הבית בהיבט הרחב הרוחני והרגשי. אני עוסקת באדר' ועיצוב פנים, מאוהבת בעבודתי, ובעיקר בפן הרגשי, באנשים שבבתים ובהזדמנות לשפר את חייהם ב"מסווה" של שיפור ביתם..
שני דברים עשה לי הספר שלך:
1. רצון עז ללמוד פאנג שוואי רציני ומעמיק (האם את מלמדת באיזושהי צורה-אישית/קבוצתית?)
2. עמוד 169 בספר - ממצה את כל מה שאני חושבת על בית, אנשים וחיים. התרגשתי שמישהו כותב ומרגיש את זה גם.

אז תודה תודה תודה על החוויה, האסימונים שנפלו, והמוטיבציה להתקדם ולהעשיר.

המון הצלחה ואושר!
מיכל


--
היום זה קרה. חזרתי הביתה עם שפעת, אספתי את הספר שלך סוף סוף מהדואר, תה ירוק חם והתכרבלתי בין הפופים.
חשבתי שאקרא את ההקדמה, אעלעל קצת ואלך לנוח.
אחרי שעתיים מצאתי את עצמי קפואת איברים באותה תנוחה.
את כותבת מקסים! החל מסיפורך האישי, אותו את כותבת בחום אישי, בפתיחות, ובסגנון ישיר ומתחבר כמו שאני אוהבת. הזדהיתי עם כל כך הרבה ממה שכתבת על עצמך, שכבר נשאבתי. ולמרות שאני ביקורתית במיוחד כשזה מגיע לסגנון כתיבה וניסוח- את עשית את זה פשוט מקסים!
למרות שמעולם לא הייתי מרימה ספר בנושא פנג שואי בחנות ספרים, אני טיפוס מאד רוחני והתחברתי להרבה מן הדברים שאת כותבת. הרגשתי כמה הם נכונים.
אפשר לומר שהצ'י זורם מתוך הספר שלך הישר ללב הקורא :)


--
"...אז שלשום התחלתי
מדהים
מדהים איך את מסבירה על הזרימה בחיים, בטבע והנפש האדם
איך הכל מחובר להכל - כל דבר מופרד בעצם מחובר ואין שלם ללא החלקים ואין חלקים ללא השלם.
והפתיחה ----י...
הספר בסלון - אני קוראת בו ומתחברת
המון תובנות על מימד "הבית" בחיים שלי
המון מחשבות על חיי
ותחושה של כיוון - זאת אומרת שישנה אפשרות לביצוע שינוי וזה מגיע ממקום לא צפוי כמו ספר על פנג שוואי"


--
על אף שאני בקיאה ברזי המקצוע - לא עמדתי בפיתוי ורכשתי את ספרך אתמול.
הוא מקסים ומשקף לחלוטין את דרך העבודה שלי. ההתאמה האישית, בחירת הדרך המתאימה לדיירים, הטיפול המשולב והוספת העיצוב והחיבור האישי לבית חלק בלתי נפרד מייעוץ טוב.
רציתי לומר לך תודה! כל כך חשוב להביא לעולם ולהבהיר שפאנג שואי זה לא רק מערכת חוקים ואמונות, פסלים ותמונות שמביאות אושר אינסטנט לחיים אלא חיבור בין האדם לסביבה.
שנה טובה טובה!
שרונה


--
אתמול חגגתי יומולדת 37 וקיבלתי את הספר שלך במתנה מגיסתי שאינה מכירה אותך ... היום התחלתי לקרוא את הספר שלך ולא יכולתי להניח אותו בצד. ההקדמה שלך ריתקה אותי והציפה בי המון רגשות ותחושת הזדהות לאורך כל הדרך שעברת וכאילו עברתי איתך. את כותבת מקסים בצורה אמיתית ופשוטה וכיוונת ישר אל תוכי. כל הכבוד על הדרך ועל הגשמת החלום שלך ואני אמשיך להנות מהספר...
תודה, אייר

--
"...את נטע הכרתי במקרה. בעצם, אמרנו שאין מקרה. פגשתי אותה אחרי שהאדמה רעדה לי מתחת לרגלים. איבדתי את ירון בעלי וחברי במלחמת לבנון השנייה. ממקום של תהום, ציניות, קצת או הרבה אגו שמעתי על מעצבת בסגנון הפנג שווי. עד אותו רגע חשבתי שרק אנשים מטורללים שיצאו ממסלול החיים האמיתי מתחברים לצמד מילים הזה. לדעתי לקח לי בדיוק חמש דקות להבין שעם נטע אני מכניסה לבית אויר חדש. מפנה מקום למשהו אחר, מפנה קצת את מה שהיה ובעיקר בונה לי ולילדים מקום מקלט. מקום שיחבק אותנו. אל תחשבו, גם לפני זה הבית שלי היה מדהים אך הוא היה של מירב הקודמת. מירב של חיים אחרים.

ואכן, הבית ממלא אותנו. אי אפשר להסביר במילים. זה המקום ממנו אפשר לצאת כל פעם החוצה. זה המקום אליו אפשר כל פעם לברוח פנימה.
בעצם הספר הזה הוא הזדמנות עבורכם לראות ויזואלית את מה שהילדים ואני חווינו. חוויה עמוקה של התבוננות אמיתית, מדויקת ונכונה.
מאחלת לכם שתהנו כפי שאנו נהנים יום יום, לילה לילה.
מירב אמתי
זכרון יעקב