בעברית שלנו, אין מילים נפרדות ל- HOUSE ול- HOME. הכי קרוב שאני יכולה לנסות זה לומר ש- HOUSE זה בית, ו- HOME הוא הבית שלי/שלנו.

אז מה הופך מבנה או בית לביתי שלי?
הזכרנו לא פעם, שבתכנון ועיצוב על פי הפנג שואי, נלקחים בחשבון אלמנטים שהם הרבה מעבר לפונקציונלית, שאותה כולנו יודעים להגדיר ולהסביר. הפנג שואי שואל, מה הבית צריך לאפשר לדייריו? או במילים נוספות, איך מציתים את האור בבית?

בספר הזוהר כתוב: “בנר יש ד’ מיני שלהבות… שתיים מהן…סמוכים ודבוקים עם הפתילה הם מושגות אל העין ונראות אבל הב’ העליונות נסתרות מחוש העין ואין מהותם ועניינם מושג…”
בשלהבת הנר 4 סוגי אור: שניים מהם נראים וגלויים, ושניים מהם נסתרים.
כך גם בבית. יש את הגלוי ויש את הנסתר.מספר החדרים וחלוקתם גלוי, אולם אופן זרימת הצ’י (האנרגיה הנותנת את כח החיים) בין קווי הבית- הוא אלמנט סמוי, לפחות עבור רבים מאיתנו.הפתחים והקירות הם גלויים, אבל הצ’י הנכנס דרכם ושוכן בתוכם– נסתר.

הצבעים- גלויים, אולם התדרים האנרגטיים שלהם- נסתרים.

הטקסטורות הן גלויות, אך השפעתן על זרימת הצ’י- סמויה.

הפריטים והחפצים השונים הם גלויים, בשעה שהאינטראקציה שביניהם- סמויה.
וכך הלאה והלאה…

כל קיר, צבע, רהיט או תאורה הם הרבה מעבר למה שנראה לעין הגשמית. יש להם תהודה. אנרגיה שאופפת את האדם החי ועובד בתוכה. התחושה הזו קשורה להרמוניה. משהו מהדהד משום שיש לידו תדר או מערך תדרים דומים, הרמוניים, חזקים יותר שתומכים בו.
אומנות הפנג שואי עוסקת בהבנת האלמנטים הנסתרים שבין כל אותם מרכיבים גלויים במרחב הביתי או בחלל העבודה, ואת הקשר האנרגטי בינם לבין האדם.

כשאותם דברים נסתרים מן העין, באים במגע עם הדברים הגלויים – או במילים אחרות, כשהפרטים הנראים בחלל יוצרים תהודה הרמונית עמנו, דייריו – נתעורר לתחושה הדומה לרגע שבו האור נדלק, והבית הופך להיות פתאום הבית שלנו. ברגע זה, מתרחש נס. האור שנדלק מספיק הרבה יותר מאשר ל- 8 ימים; הוא ממלא חיים שלמים.

חג שמח!

*צילומים: גלית דויטש לספר “מרחבים מכניסי חיים”