הם אמרו שהם רוצים שיהיו כל מיני צבעים כדי שהם יוכלו להביע את כל מגוון הרגשות והם ביקשו להרגיש כמו בבית. שאלתי את עצמי האם בבית ספר נכון להרגיש כמו בבית? למה הם התכוונו כשביקשו זאת?

עוד לפני שנכנסו למטרות והשימוש הפונקציונאלי של המרחב החדש, המשכנו להגדיר את משמעות המרחב עבור התלמידים והמורים:
– מרחב שניתן יהיה לחלוק בו דעות ורעיונות לעודד ולהטמיע את תרבות הדיבור
– מרחב המעודד מעורבות קהילתית
– לקיחת אחריות אישית וחברתית.
– מרחב שבו יכול להישמע הקול האישי של כל תלמיד ולהעצים אותו.
– מרחב שישמש כמרחב למידה ושיחה של קבוצות קטנות של תלמידים
– מרחב למשחק, מעגלי הקשבה ולשעורים פרטניים למורות מקצועיות.
– מקום שבו התלמידים והמורים יוכלו להשיל מסכות ולהיות אותנטיים – להיות הם עצמם.
– מרחב לפגישות של צוותי המורים ולשיחות אישיות.

מרחב הלימודים החדש מעודד למידה שאינה קוגנטיבית אלא מלמד כישורי חיים. כישורים חברתיים ורגשיים הכוללים תקשורת, שיתוף פעולה, עבודת צוות, יצירתיות והתמדה המטופחים ע”י למידה אקטיבית.

עיצבתי כ – 45 מ”ר עם צורות שונות של ישיבה. האחת סביב שולחן עגול, השניה בסלון, אחת על ספסל מרופד בנוי, התרפקות על פוך או כריות. כל ילד יכול לבחור איפה הוא רוצה לקרוא, איפה לשחק, איפה לשבת ולשוחח, ללמוד שעור בחשבון או לעשות מבחן.

הבחירה המוצעת העומדת בפני התלמיד מדגישה לו את חשיבותו ואת האוטונומיה שלו. היא מעבירה מסר: ‘אנחנו סומכים על זה שאתה יודע טוב יותר מה טוב עבורך, איך תקלוט את החומר בצורה הטובה ביותר, איך תהיה במיטבך’. תיחום הפינות השונות נעשה ע”י אדניות של צמחים. תיחום חם וחי. שיוצר פרטיות אך לא חסימה. מאפשר להיות עם עצמך ובו זמנית להיות חלק מהכלל.

והצבעוניות – אדום, כתום וסגול, ירוק וטורקיז, עם צבע העץ הטבעי. חגיגת צבעים שאינה שגרתית אך הרמונית בו זמנית. כל פינה יש לה את הצבעוניות שלה, סמיכותן משלבת בין צבעים שנתפסים כשילובים שאינם שגרתיים אך בהחלט ייחודיים. הצבעים השונים מאפשרים מצבי רוח שונים ויחד עונים על הבקשה לעודד את השמעת קולו הייחודי של כל תלמיד.

המרחב מעודד למידה אקטיבית, אינטראקציה אחד עם השני, מטפחת מעורבות אישית וצוותית.