היום יש לי בית
אחרי שעברנו על
הסלון, המטבח, פינת האוכל וגם על פינת העבודה, הכנתי פוסט חדש המסכם את הסדרה. פוסט על הבית בכללותו, על הזרימה, אבל אז הגיע המייל עם המכתב הבא וחשבתי שאין נכון מלסכם את הסדרה עם מילותיה שלה – של הלקוחה.
הסלון, המטבח, פינת האוכל וגם על פינת העבודה, הכנתי פוסט חדש המסכם את הסדרה. פוסט על הבית בכללותו, על הזרימה, אבל אז הגיע המייל עם המכתב הבא וחשבתי שאין נכון מלסכם את הסדרה עם מילותיה שלה – של הלקוחה.
היום יש לי בית, פעם הייתה לי דירה. בין השניים האלה מקופלת דרמה, בין השניים האלה היה חלל. אל החלל הזה שבין הדירה לבית ואל מה שיתחולל במעבר ביניהם נכנסת את – נטע.
עוד בשיחת הטלפון הראשונה שלי איתך אמרתי לך שאני רוצה “בית שיקבל את פניי בשמחה כשאני פותחת את הדלת ונכנסת אליו”.
עוד בשיחת הטלפון הראשונה שלי איתך אמרתי לך שאני רוצה “בית שיקבל את פניי בשמחה כשאני פותחת את הדלת ונכנסת אליו”.
האמת היא שבעצמי לא ממש ידעתי למה התכוונתי. הדברים נאמרו על רקע מקום המגורים שגרתי בו, ואותו כיניתי “דירה”. אכן דרתי בה אך לא הייתי בה, ומסיבות שונות חיפשתי כל דרך שלא להיות בה. משהו בדירה הפריע לי ולא נתן לי מנוחה. כך ארבע עשרה שנים.
נטע אבחנה בית חולה, אני ראיתי בנטע מרפאה.
נטע אבחנה בית חולה, אני ראיתי בנטע מרפאה.
כחצי שנה ארך לנו לברר מהו המושג “בית” בעבורי. בית, כך הרגשתי, אינו סך רהיטיו, כליו וקירותיו, יפים ככל שיהיו. ובכל אותה חצי שנה של בירורים והכנות למה שייהפך בתוך כמה חודשים להיות בית, שריתי בתוך טלטלה.
נטע, את לא ויתרת – תרתי משמע, גם כדי להעמיד אותי בכל פעם על הרגליים וגם כי כבר ראית בעיני רוחך את התוצאה הסופית. כי בכל פעם שרציתי לברוח מן הבירור העמוק של המושג “בית”, כך התהדקה אחיזתה של נטע. היא לא נתנה לי לברוח – ובצדק, אם לשפוט על פי התוצאה הסופית.
וכך עד שלא הונחתה מכת הפטיש הראשונה על הקיר, לא האמנתי שהלא ייאמן עומד לקרות.
וזה קרה. קירות נשברו, חדר נפתח ונהפך לפינת אוכל הפונה למטבח, קיר נפער אל הנוף, משהו מן הרצון העז שלי להשאיר פיסת קיר – נשאר, אך הרושם של הכנסת הנוף הביתה לא נפגם. אני בתוך חוויית הדרמה של השינוי, נטע בתוך התכניות והמעוף, אני נרגשת מן האור שנכנס, נטע מחייכת לנוכח עקשנותה לפתוח קיר ולהכניס אור הביתה.
וזה קרה. קירות נשברו, חדר נפתח ונהפך לפינת אוכל הפונה למטבח, קיר נפער אל הנוף, משהו מן הרצון העז שלי להשאיר פיסת קיר – נשאר, אך הרושם של הכנסת הנוף הביתה לא נפגם. אני בתוך חוויית הדרמה של השינוי, נטע בתוך התכניות והמעוף, אני נרגשת מן האור שנכנס, נטע מחייכת לנוכח עקשנותה לפתוח קיר ולהכניס אור הביתה.
ובתוך כך החלו להיאסף אט-אט ממקומות שונים פריטים כאלה ואחרים. כל פריט, ריהוט או פיסת קרמיקה נרכשו מתוך מחשבה מושכלת של נטע, שיישמה את עקרונות הפנג שואי בבית, שהיו חשובים לי ביותר, ומעל הכול – הם נרכשו מתוך אהבה גדולה למסע שיעשה כל אחד מהם אל מה שעומד להיות ביתי החדש.
על פינה אחת אני רוצה להתעכב – פינת העבודה. השנה פרשתי לפנסיה, ושמתי פעמיי ללימודים אקדמיים. בתחילת הדרך אמרתי לך, נטע שהלימודים עומדים לתפוס חלק חשוב בחיי. עובדה זו לקחת בחשבון בתכנון החדש של הבית. אין זה דבר מובן מאליו לחזור ללימודים אקדמיים אחרי שחלפו כארבעים שנה מאז תום לימודיי האקדמיים.
והנה אני מוצאת את עצמי מלאת חדווה ועשייה, יצירתית ונלהבת יושבת בפינת העבודה החדשה שלי שעות על גבי שעות, ולא מתעייפת.
חום השמש המלטף נכנס אליה בשעות אחר הצהריים, העצים הירוקים ניבטים מבעד לחלונות, המרחב הפתוח מלפנים ומן הצדדים – כל אלה חובקים אותי בפינה זו.
אין לי ספק שהמיקום הנכון של הפינה מספק את כל הנתונים ללמידה יצירתית (אולי גם קצת בזכות זו היושבת על הכיסא).
והנה אני מוצאת את עצמי מלאת חדווה ועשייה, יצירתית ונלהבת יושבת בפינת העבודה החדשה שלי שעות על גבי שעות, ולא מתעייפת.
חום השמש המלטף נכנס אליה בשעות אחר הצהריים, העצים הירוקים ניבטים מבעד לחלונות, המרחב הפתוח מלפנים ומן הצדדים – כל אלה חובקים אותי בפינה זו.
אין לי ספק שהמיקום הנכון של הפינה מספק את כל הנתונים ללמידה יצירתית (אולי גם קצת בזכות זו היושבת על הכיסא).
איך כל זה נעשה? לך נטע היקרה הפתרונים.
לא נותר לי אלא לומר לך תודה ענקית על השינוי העמוק שנעשה בזכותך בבית, שינוי שהסיר את קירות החוץ והפנים, ומאפשר לדברים חדשים לזרום פנימה.
אני גאה ואוהבת להיות בעלת הדירה (=הבית) שאת מכנה: “מכל זווית היא נפלאה”.
לא נותר לי אלא לומר לך תודה ענקית על השינוי העמוק שנעשה בזכותך בבית, שינוי שהסיר את קירות החוץ והפנים, ומאפשר לדברים חדשים לזרום פנימה.
אני גאה ואוהבת להיות בעלת הדירה (=הבית) שאת מכנה: “מכל זווית היא נפלאה”.
קלרה ריספלר
נטע יקרה – בעבודה שלך עם הבתים והאנשים שלהם – את מביאה אור ושלוה ושקט. כך בית צריך להיות, מבצרו של כל אדם – לנוח, לצבור אנרגיות חדשות לקראת יציאה מחודשת אל העולם – תענוג לראות את התמונות המהממות, עושה גם חשק.